21.3.13

ווילטי ווילט

יש הרבה דרכים להניע משתמש לפעולה. באתרי אינטרנט, יצירת טקסטים ש"קוראים לפעולה" הפכה לתורה בפני עצמה, עם מאמרים שלמים של "עשה ועל תעשה". קריאות כאלו מזמינות את המשתמש לבצע את הפעולות העיקריות במסך והן מופיעות בדרך כלל על גבי כפתורים או כקישורים. 

יש הרבה מה להגיד על מה שכפתורים אומרים, אבל עבור רוב מי שעובד בארץ, האתגרים  הגדולים נוגעים ל"איך להגיד את זה בעברית". כפתור "send" תמים יכול להיות מתורגם לעברית במספר דרכים. שלח! שלחו, שליחה - כולן צורות נפוצות לקריאות לפעולה בעברית ויש עוד כמה שם בחוץ ("לשליחה" המתועב, לדוגמא). אפשר לטעון לטובת חלק מהאפשרויות, אבל אף אחת מהן לא מושלמת.

דחוף! דחפי! דחיפה!


כפתורים הם הדרך העיקרית של המשתמש לתקשר עם הממשק ולהעביר מסרים למערכת. המשתמש אומר למערכת לשלוח טופס או למחוק הודעה. יחד עם זאת, כפתורים הם גם דרכו של הממשק להציג הצעות עבור המשתמש. בלי ההצעות האלו מסך הוא כמו חנות ללא מוכר. בלי קריאה לפעולה, בולטת וברורה, משתמשים מתקשים להבין מה הם אמורים לעשות במסך. שביעות הרצון של הלקוחות יורדת ואחוזי הנטישה עולים.
 
כפתורים בממשקים דיגיטליים משמשים שני דוברים: את המערכת ואת המשתמש. זה לא המצב בעולם האמיתי, שם קריאות לפעולה בעיקר פוקדות עלינו פקודות. תחשבו על דלתות שנפתחות רק לכיוון אחד. כדי להיכנס אתם צריכים למשוך או לדחוף. הדלת מצווה עליכם: משוך! דחוף! כאילו אתם עובדים בשבילה. הקריאה לפעולה מיועדת למשתמש, לא לדלת.

cc: James Cridland

באנגלית הכל עובד טוב יותר. "save" זה גם שמירה (הצעת המערכת) וגם שמור (בקשת המשתמש), ועוד בלי כל ההתעסקות המגדרית המייגעת שאנחנו נתונים לה (מה עם "שִמרי"? הא?). 

אבל עברית... עברית שפה קשה. הקושי במקרה הזה, נובע מהעובדה שלפעלים בעברית יש מספר צורות בהתאם לדובר ולנמען. הקושי הזה הוא כנראה אחד הגורמים לכך שאין היום סטנדרטים חד משמעיים לכפתורים בעברית. גם אם אתם מרגישים שיש, הרבה אתרים גדולים בארץ מתנהגים כאילו אין. טעויות כמו חוסר עקביות בטון ה"דיבור" של הכפתורים, כפתורים ללא פעולות, טקסט לא ברור או טקסט מיותר, נפוצות מאוד באתרים ישראליים. הנה דוגמא:



אתר walla.co.il, רכיב וואלה! דואר


שלוש קריאות לפעולה ברכיב אחד, כל אחת מנוסחת במבנה שונה:

  1. קרא דואר - המערכת קוראת למשתמש לקרוא את הדואר שלו, בטון די קשוח. נסו לדמיין את הכפתור ככלי שיח בין המערכת למשתמש:
    וואלה!: היי גבר, בוא קרא ת'דואר ש'ך!
    משתמש: היי וואלה! אני ממש רוצה לקרוא ת'דואר שלי
  2. מכתב חדש - המערכת מציעה למשתמש מכתב חדש / המשתמש מבקש מכתב חדש. המשתמש לא רוצה מכתב חדש, הוא רוצה לכתוב מכתב חדש. לא מוצעת או מבוקשת שום פעולה כך שזו לא באמת קריאה לפעולה. כפתורים הם בשביל פעולות. או בשיחה:
    וואלה!: היי גבר, מכתב חדש?
    משתמש: היי וואלה! אני ממש רוצה מכתב חדש.
  3. לחץ כאן לפתיחת חשבון חינם - המערכת קוראת למשתמש ללחוץ כאן כדי שפעולה נוספת תתבצע בתנאים מסויימים. "לחץ כאן" (שיצריך פוסט נפרד עקב הסיבות הרבות עבורן הוא ידוע לשמצה) פשוט לא נחוץ כאן, עקב סטנדרטי רשת מקובלים לקישורים. זה כחול עם קו תחתון - אני יודעת שזה לחיץ. הקישור לא מדבר בטון של אף אחד מהכפתורים האחרים ברכיב:
    וואלה!: היי גבר, לחץ כאן לפתיחת חשבון חדש...
    משתמש: היי וואלה! אני ממש רוצה ללחוץ כאן, ככה שיפתח לי חשבון חדש...וזה
בלי לדעת מה היו סיבות המאפיינים והמעצבים של וואלה! ליצור את הרכיב כך הגיעו אליהן ומתוך הנחה שהקהל העיקרי של הרכיב הם משתמשים רשומים באתר (אליהם פונים שני הכפתורים העיקריים), זה מה שאני הייתי עושה:



  • כל הקריאות לפעולה ברכיב בנויות באותו אופן – הן מתחילות בפעולה, הן מדברות באותו טון, הן יכולות לעבוד עבור שני דוברים והן קצרות.
  • שיניתי את הטקסט על הכפתור הימני כדי שיציע כניסה למשתמשים רשומים, שלא היתה קיימת ברכיב המקורי. היה ברור יותר לכתוב "הכנס לחשבון הדואר האלקטרוני", אבל זה טקסט ארוך מדי בשביל כפתור. האייקון עוזר להסביר מה יהיה ניתן למצוא בחשבון. כדי להפוך את הרכיב ל-foolproof לחלוטין, נדרשת פה יותר עבודה מאשר שינוי הקופי.
  • כפתור "מכתב חדש" שונה ל"שלח מכתב חדש". אפשרויות נוספות שהתלבטתי לגביהן היו הפעולות: חבּר, כתוב וצוׄר. "שלח" התאים יותר מבחינת המטרה הסופית של המשתמש. 

הרכיב של וואלה! אולי היה דוגמא קיצונית. יש הרבה אתרים ישראלים שעושים את זה יותר טוב. תפוז לדוגמא, נשאר עם טון פאסיבי וג'נדר-ניוטרל ברוב הקריאות לפעולה:


אבל אני מקווה שהבנתם את המסר - אנחנו צריכים עזרה. 


דרושים סטנדרטים לכפתורים דוברי עברית.


במאמר The Grammar of Interactivity, ג'ונתן ריצ'רדס מציע מודל לבניית קריאות לפעולה באנגלית. הוא קורא למודל "מבחן ה-WYLTIWLT", ראשי תיבות של:

Would you like to...? I would like to…

המבחן עובד ככה: המילים על הכפתור או בקישור צריכות להתאים לסיום של שני המשפטים. בצורה כזו הקריאה לפעולה מבטאת גם את הצעת המערכת למשתמש וגם את בקשת המשתמש מהמערכת. 

בעברית השיטה פשוט לא עובדת. האם תרצה לשלוח את הטופס? אני ארצה לשלוח את הטופס. אבל "לשלוח את הטופס" או אפילו "לשלוח" לא מניעים לפעולה מספיק ולא נראים מתאימים לכפתורים. מה עושים?

פתרונות לא מושלמים, אבל בדרך לשם


  • דברו עם הכפתורים שלכם – הם אמורים להיות מסוגלים לענות. הכניסו את הטקסט שעל הכפתור לתסריט שיחה בין המשתמש למערכת.
  • שמרו על השפה הכפתורית - שימו לב שכל הכפתורים קוראים לפעולה באותו טון. קישורים הם יצורים מזן אחר ויכולים לדבר אחרת.
  • שוויון בין המינים – אנחנו עדיין לא שם. אני אוריד את הכובע בפני אתר שיציג קריאות לפעולה בלשון נקבה. אפילו אתרים ישראליים שמיועדים לנשים לא עושים את זה ומשתמשים במקום בלשון רבים. הפתרון הנפוץ – לשון זכר, יחיד או רבים. זכרו להיות עקביים. 


 יש לכם הצעות לתבנית טובה לכפתורים בעברית? האם יש צורה אחת נכונה? אתם מוזמנים להגיב כאן למטה. 

12 תגובות:

  1. אנונימי24/3/13 14:31

    העם דורש רשומות נוספות.

    השבמחק
  2. אחלה רעיון לבלוג. לא יוצא לי לאפיין הרבה בעברית וזה בהחלט קשה יותר מאשר באנגלית בגלל המחסור בדוגמאות, חוץ מזה אני לגמרי גיק של קופירייטניג אז זה מדבר לליבי... המבנה של "האם תרצה/אני ארצה" נשמע נכון אבל כפתור "לשלוח" תמיד נשמע לי מסורבל למול "שלח" - אולי זה רק אני :) אגב יתכן שדווקא בגלל נושא המינים שיש בעברית רצוי ללכת לכיוון של שם עצם כמו "שליחה"?

    השבמחק
  3. לא רוצה עדכונים למייל
    כן רוצה לעקוב קבוע מתוך בלוגר (ולא מוצאת אפשרות)
    או כן רוצה להיות חברה בפייס ולקבל עדכונים (ולא מוצאת אפשרות)

    השבמחק
    תשובות
    1. היי איילת,
      את יכולה להוסיף את הבלוג לגוגל רידר (http://www.google.com/reader) ולקבל שם עדכונים. בפייסבוק אני מעדכנת לגבי פוסטים חדשים בפרופיל האישי שלי, את מוזמנת לחפש אותי: Jasmin Galker Vaisburd

      מחק
    2. אנונימי1/4/13 09:38

      אמנם אני כותב לך ב 1 באפריל אבל זאת באמת לא בדיחה.
      גוגל סוגרים את ה Reader שלהם ממש בקרוב (יולי) אז מומלץ לא להפנות אנשים לשירות שהולך למות. בקרוב.
      http://feedly.com נחשב למחליף הראוי שלו.

      רוני היה פה :-)

      מחק
    3. תודה רוני!
      איילת, מקווה שאת קוראת את התגובות :)

      מחק
    4. אנונימי1/4/13 10:00

      ואני אציע את theoldreader.com כדי שלא יהיה פה מוטה לכיוון הפידלי. זה פוליטיקה זה.

      מחק
  4. הנושא חשוב, אבל אני חושב שאת לא מנתחת נכון את שפת הכפתורים ואת הסיטואציות שהם מנסים לתאר. אתייחס רק לדוגמה של וואלה. לדעתי הכפתורים בוואלה בנויים היטב והפתרון שלך פחות טוב מהקיים.
    - יש הבדל בין חשבון (account או profile) לבין דואר (mail). כאשר את מציעה "הכנס לחשבון", מה שאני מבין זה שאני עומד לערוך את פרטיי האישיים בחשבון (account).
    - כאשר כתוב על כפתור "שלח מכתב חדש" המשמעות היא של "send mail". כלומר זה כפתור שמבצע שליחה של דואר. אבל את התכוונת לומר שנכנסים לערוך מכתב חדש - ולא בהכרח חייבים לשלוח אותו, ובכל מקרה השליחה היא פעולה נפרדת. לכן הכיתוב הזה אינו טוב. דרך אגב, גם באנגלית הכיתוב הוא "new" ולא "send".
    - לדעתי "לחץ כאן לפתיחת חשבון חינם" עדיף על "פתח חשבון חינם". ההבדל הוא דק מאוד, אבל אני שומע הבדל בין שני הניסוחים. בניסוח של וואלה, הפעולה היא "פתיחת חשבון" והמילה "חינם" מתארת את פתיחת החשבון, כלומר פתיחת החשבון היא ללא תשלום. בהצעה שלך פותחים "חשבון חינם". הדימוי שאני מקבל מזה הוא של חשבון מסוג "חינם", חשבון לא רציני.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי רוני, תודה על התגובה.
      הניתוח שלי מבוסס על הידע שלי כמשתמשת ומאפיינת. כמובן שהוא סובייקטיבי. אי הסכמות כאלו נפתרות רק באמצעות בדיקות משתמשים :)

      הסברתי את הצעותיי לפתרון וציינתי שחלקן לא מושלמות. אם הייתי בונה את הרכיב כולו מחדש, הייתי בונה אותו אחרת לגמרי. לגבי ניסוח הקישור, אני לא רואה הבדל. בשני הניסוחים המילה "חינם" יכולה לתאר גם את הפעולה וגם את החשבון. אבל שוב, זה מאוד סובייקטיבי.

      מחק
  5. הכפתורים שהצעת לוואלה מיועדים לבנים בלבד. לא כל כך הבנתי מדוע ״לשליחה״ הוא פתרון מתועב או ״לשלוח״ לא קורא לפעולה מספיק. לפי איזה קריטריון?

    מבין כל האפשרויות שצוינו, אני מעדיף את הצורה ״לשלוח״, כך גם הייתי מתרגם בוורדפרס בעברית.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי רן,
      הכפתורים שהצעתי אכן מנוסחים בלשון זכר. גם לי זה מאוד מפריע, אבל אפשר להגיד שזה אחד הסטנדרטים היחידים שאפשר למצוא היום בכפתורי קריאה לפעולה בעברית.

      ניסוח ברבים הוא בעייתי כי בדרך כלל קשה להתמיד בו והוא פחות אישי. ניסוח בלשון נקבה, כאמור.. לצערי אנחנו עדיין לא שם.

      טקסט מניע לפעולה באופן הכי טוב (לדעתי, לא מבוסס על מחקר שידוע לי עליו) כשהוא מתחיל בפועל בנטיית ציווי. תחשוב על אמא שמבקשת מבנה לבצע מטלות. היא תאמר לו: בני, סיים את שעורי הבית, פנה את השולחן, סדר את המיטה - כל ההוראות בנטיית ציווי. נשמע לי הגיוני פחות שהיא תבקש: בני, לסיים את שעורי הבית, או בני, סידור המיטה.

      "לשלוח" הוא שם פועל. ככזה, הוא חסר גוף או זמן. זו סוג של התחמקות. אין פה בקשה, דרישה או אפילו פנייה אל המשתמש. לדעתי הוא פשוט עובד פחות טוב. אבל בהחלט מצריך מחקר נוסף.

      "לשליחה" הוא מתועב (סליחה, יש לי נטייה לדרמתיות יתר) כי הוא מפנה לשם פעולה (ל+שליחה). גם הוא חסר גוף וזמן, רק שהוא אפילו לא ממש פועל, הוא יותר שם עצם. כשאני קוראת את הכפתור אני מבינה שאם אני אלחץ עליו אני אעבור למצב שבו תתבצע שליחה. אני לא מבינה שאני אבצע את השליחה או שאני מבקשת מהמערכת לבצע שליחה. אם תעבור שוב על הרכיב המקורי של וואלה תראה שפעולה במבנה דומה הופיעה בקישור המקורי. היה צריך להוסיף "לחץ כאן" לפני כן כדי שהקישור יניע לפעולה.

      אני מקבלת את ההעדפה שלך לשם פועל, גם לו יש הרבה יתרונות.

      מחק
    2. אני מעדיף לחשוב על הנעה לפעולה כעל משהו שיתופי, פחות כהעברה של הוראה חד צדדית, במיוחד כשיש יותר מפעולה אחת שעומדת על הפרק. במקום אם שמדברת עם ילד, אפשר לחשוב על שני חברים שמתייעצים אחד עם השני.

      מעניין אגב לציין שלפחות בוורדפרס בעברית, כפתורים כמו ״לפרסם״ או ״לשמור״ נורא עיצבנו קבוצה מסוימת של אנשים, עלו טענות (שאני לא מבין לגמרי) שזה לא מקצועי ושזה צורם. אני לא יודע בדיוק אם זו היתה הדעה הרווחת או רק הדעה ששמעתי.

      ומלבד זאת, ממש בלי קשר, יש פה בעיה עם כתיבת תגובה באייפון. ממליץ לנסות עם וורדפרס :)

      מחק