13.2.14

סימני שאלה בממשק

שאלה היא חלק מאינטרקציה מאוד בסיסית בין בני אדם. כששואלים אותנו משהו אנחנו מבינים שמצופה מאיתנו לענות. בחיים האמיתיים, שאלה היא לרוב אינטרקציה הרבה יותר נעימה מזו של פקודה. תחשבו לדוגמא על שתי צורות להניע לפעולה: "שטוף את הכלים!" לעומת "האם תוכל לשטוף את הכלים?". אבל הממשק הוא לא החיים האמיתיים. אם תמלאו את המסך בשאלות, המשתמש כנראה לא יחשוב לעצמו "וואו, האתר הזה נורא מנומס. ארכוש כל מה שימכור!". אז מתי לשאול ומתי לא לשאול? אכן, זו השאלה.


לשאול זה אנושי

שאלה מייצגת פער של ידע מסויים. החוסר הזה במידע יוצר בנו אי נוחות, או כמו שסטיבן אנדרסון קורא לזה, תחושה של חסך. בני אדם הם החיות היחידות בעולם שתועדו כבעלי היכולת לשאול שאלות. הרצון או הצורך לזהות פערי ידע ולחפש את המידע שסוגר אותם טבוע בנו. רצפי "למה" אינסופיים מילדים קטנים וסקרנים מוכיחים שזה גם מתחיל אצלנו מאוד מוקדם. לעומת זאת, כשאנחנו נשאלים שאלה על ידי מכונה זו לרוב שאלה סגורה, בה לא נפתח פער ידע שאותו צריך להשלים. שאלה סגורה היא בעצם הצגה של אפשרויות שמנוסחת בצורת שאלה. 


שאלות פתוחות הן אנושיות יותר משאלות סגורות. לכן כשאנחנו נתקלים בשאלה פתוחה בממשק, משהו בו מרגיש לנו חברותי. כשפייסבוק שואל what's on your mind? בשדה כתיבת הסטטוס לא מוצגות בפנינו אפשרויות בחירה, כל תשובה תתקבל בברכה. 



שאלה או פעולה?

צילום המסך הבא מגיע מ-nextdoor, רשת חברתית שכונתית. שלא כמו בפייסבוק, כאן מופיעה פעולה בשדה הסטטוס.  



לעומת השאלה של פייסבוק, בנקסטדור הטון קריר ולא אנושי. ברשת חברתית היינו מצפים לטון יותר... חברותי. שאלה פתוחה מזמנת מחשבה חופשית ומחייבת את המשתמש לעצור ולחשוב What IS on my mind?. לעומת זאת, פעולה חייבת להיות מוסברת היטב ולהציג את כל המידע הנדרש למשתמש לשם מענה. פעולה מגדירה גבולות ברורים לפעילות הנדרשת.

חיסרון נוסף שאפשר לשים לב אליו בדוגמה שלמעלה הוא הסירבול של הקופי. כאמור, פעולה צריכה לספק את כל המידע הדרוש ובמקרה הזה להסביר את כל סוגי הקלט עבור השדה. התוצאה היא טקסט מאוד ארוך (8 מילים לעומת 4 בפייסבוק) ומגביל.

שאלה כקריאה לפעולה מתאימה כשהמשימה היא יצירתית או מגוונת ומכילה מספר אפשרויות לביצוע. אם אפשרויות הפעולה מוגבלות, שאלה תרגיש מיותרת וידרש טקסט רב יותר כדי להעביר את המסר. אם אתם מעוניינים בקלט מאוד ספציפי, לדוגמא שם המשתמש, "מה השם שלך?" כקריאה לפעולה ירגיש קצת מוגזם. "שם:" יהווה קריאה לפעולה תמציתית, ברורה ומתאימה יותר למשימה.

שאלה ממש מיותרת

האנושיות של שאלות הפכה אותן למאוד אופנתיות בשנים האחרונות. לפעמים אפשר לראות אותן גם במקומות שבהם לא צריך קריאה לפעולה בכלל. כמו בדוגמא הבאה ב-Quartz



בשלב ראשון משתמש שרצה לחפש באתר זיהה את אייקון החיפוש ולחץ עליו. בשלב השני, במקום להתחיל בהקלדה, התווסף שלב נוסף – קריאה של שאלה שלמה שלא תרמה לתהליך או סגרה פער מידע. סתם עוד טקסט שצריך לקרוא. אם בדיקות השמישות בכל זאת הוכיחו שמשתמש פותח את תיבת החיפוש מבלי להבין את המטרה שלה, הטקסט "חפש" או "search" מספיקים כדי להעביר את המסר. הכלל הראשון בקופי הוא שאם לא צריך אותו, הוא לא צריך להיות שם. 

אדיוסו הבינו את זה

הדבר הכי טוב בעולם הדיגיטלי הוא היכולת לשכתב ולתקן טעויות, אבל אל תחשבו לרגע שהטעויות נעלמות לחלוטין. הן נשמרות לנצח נצחים (עד סוף האינטרנט) כדי שאנשים קטנוניים יוכלו למצוא אותן וללמוד מהן. ומאפיינים כידוע, הם אנשים מאוד קטנוניים, אז זה עובד מצויין עבורנו!

בקיצור, יום אחד החלטתי לנבור בהיסטוריה של אתר Adioso – אתר לחיפוש טיסות שביצע בשנים האחרונות כמה ניסויים מאוד מעניינים עם הממשק שלו. באבולוציה של האתר אפשר למצוא דוגמאות שימחישו חלק מהדברים שכתבתי למעלה.

אי שם באפריל 2012 עמוד הבית של האתר נראה כך:

אדיוסו באפריל 2012

העמוד כלל הסבר קצר על האתר, סרטון ושדה טקסט לתחילת חיפוש. כדי לחפש יש צורך בשני נתונים - לאן טסים ומתי. חיפוש סטייל גוגל זה הכי IN והטכנולוגיה מאפשרת, אז החברים באדיוסו החליטו לספק שדה טקסט אחד עבור הזנה של שני הנתונים. אינטואיטיבי זה לא. מה עושים? מנסחים קריאה לפעולה -"Where do you want to go and when?". מצד אחד השאלה היא שאלה פתוחה עם פוטנציאל לתרום לאנושיות של האתר. מצד שני היא מבקשת שני נתונים מאוד ספציפיים מה שהופך אותה למסורבלת ומתאמצת. היא גם כנראה לא מספיקה, כי באדיוסו החליטו להוסיף טקסט תומך בתוך השדה, עבור כל מי שפספס.

בכל מקרה, כנראה שכל הטקסט הזה לא עשה את העבודה כי חמישה חודשים לאחר מכן נוסף לאותו אזור טקסט תומך נוסף, מתחת לקריאה לפעולה. הטקסט נוסח בצורת פעולה שמסבירה בדיוק איזה סוג של נתונים יש להזין. הטקסט בתוך השדה הכיל עכשיו את המילה anywhere, מה שמרמז על פיצ'ר מגניב מאוד שמתאים למשתמשים שלא סגורים על מיקום לחופשה. כדי שאף משתמש לא יפספס, גם הטקסט שתומך בטקסט התומך מסביר על הפיצ'ר. 

שדה חיפוש באדיוסו בספטמבר 2012

ב-2013 כל האתר עבר עיצוב מחדש. עמוד הבית קיבל תמונת רקע / וידאו (תלוי בגרסה) וכל ההסברים אודות האתר ירדו מתחת לפולד. הקריאה לפעולה בשדה החיפוש הפכה עכשיו לפעולה. הפעולה פשוטה - הכנס את החיפוש שלך כאן. הטקסט אולי פחות אנושי וחמים אבל הוא קצר ונעים לעין. הבעיה היא שהוא לא ברור. מה בדיוק צריך להקליד? כבר לא מזינים שני נתונים? עדיין אפשר להזין anywhere??

אדיוסו ב-2013

ב-2014 הכל מתבהר. עמוד הבית שוב מקבל מייקאובר. שדה החיפוש לא מכיל קריאה לפעולה בכלל, כנראה כי היא לא נחוצה כאן. זה שדה עם אייקון של זכוכית מגדלת על הכפתור, כל ילד יבין מה המטרה שלו. הטקסט התומך מסביר אילו נתונים יש להקליד וגם את פיצ'ר ה- anywhere החביב.

אדיוסו ב-2014


לסיכום

אם לא היה לכם כח לקרוא את כל הפוסט, כל מה שאתם צריכים לדעת זה ששאלות הן:
  • אנושיות 
  • פותחות פער ידע אצל המשתמש 
  • מתאימות כשהמשימה היא יצירתית או מכילה מספר אפשרויות לביצוע 
  • מיותרות אם הן לא תורמות להבנה, כמו כל טקסט אחר בממשק
  • לא תחליף להכרת המשתמשים. אל תשאלו שאלות שכבר יכולתם לדעת את התשובה עליהן
אני מקווה שעניתי על כל השאלות שהיו לכם לגבי שאלות ואם לא, אתם מוזמנים לשאול אותן כאן למטה.

אם עדיין לא בא לכם לחזור לעבוד, הנה כמה סרטונים שיעשו לכם טוב בפרוקרסטינציה:


נ.ב. הפוסט הזה נכתב ביד אחצ

העוקבים מבינכם בטח שמו לב שעבר המון זמן מאז הפוסט הקודם. הסיבה לעיכוב הפוסט הנוכחי היא שנאלצתי לקחת הפסקה עבור פרוייקט מאתגר ומחייב יותר - ייצרתי בן אדם! אז חשבתי לכתוב משהו על זה שאני כבר חודשיים מתנהלת מול ממשק נטול קופי, עם פלט קולי לא ברור, למרות שהוא פולט עוד כמה דברים. חשבתי לכתוב פוסט שלם על המשפט "הממשק האינטואיטיבי היחיד הוא הפטמה" אבל החלטתי לחסוך מכם. חשבתי להציע לעשות בדיקות שמישות תחת מחסור בשינה ולספר לכם איך העפתי כל אפליקציית תיעוד תינוקות עם לייבלים של מעל מילה אחת. או לספר ארוכות על ממשק התיעוד שנשאר איתי לבסוף שאין בו אפילו מילה אחת (קובץ אקסל שמחולק לתאריכים ושעות וממולא עם הערכים 1=עירות, 0=שינה).

אבל תכלס כל מה שבא לי זה להושיב אתכם לערב שקופיות בו יוצגו מאות התמונות של התינוקת ולספר לכם מה קרה לפני ואחרי כל צילום. אז בואו נסכם שנסתפק בתמונה אחת ואתם תרוצו מהר לפני שאני אתחרט.

עוד משתמש מרוצה. תמר וייסבורד

אין תגובות:

פרסום תגובה